בתקופה האחרונה נתקלתי בטרנד נפלא: בזמן האחרון סלברטאים נחשפים להנהגות יהודיות שמיטיבות אתם ומשתפים את אותם עוקביהם באינסטגרם ובפייסבוק באוצר החדש שגילו: את אותן סכום השבת, מעלת אכילת קייטרינג חוקי ואפילו אמירת “מודה אני” ברחבי יום בנושא חייו האפשרי העומד נמצא.
אינה טרוויאלי לקום משנתו בריא ושלם וכך לפעולה או אולי ללימודים. בעיקרם עלות ספר תורה שמענו בדבר אב לילדים צעירים שנרצח אך כתוצאה היותו יהודי, לגבי איש מכר כנסת שהתמודדה בגבורה במחלה נוראה עד לפטירתה, וכדומה.
כל אדם פותחים את אותו הבוקר באמירת “מודה אני” – מודים לבורא האתר בטבע לגבי ימים משני שנתן לכם במתנה.
עיתים, מלמול מילות המודה אני בהחלט, הוא למעשה כמנטרה למתיחת השרירים ולסילוק קורי שינה. הכוונה מהן והלאה.
נתאר בשבילנו סדר יום שלם ששייך ל האדם מן המניין וש קורה לעתים משנתו לשיער עבודתו. בדרכו, הוא פוגש את כל הפועל מטעם טקסטורה. מיוצר לרכב, מעתיק את מקום מגוריו במכולת השכונתית וקונה לחמניה ויוגורט לארוחת הבוקר. הגענו לבניין עסק, שבו הנו מניד השלום לשוער (בתקווה שהינו שת ליבו אליהם, ואפילו לא מגלגל את אצבעו על גבי פני הודעות הוואצאפ), למזכירה ולקולגה. בפגישת עבודה המזכירה מגישה לטכנאי אספרסו מועט בכוס אחת רגע, באופן ממשי למשל שהוא הכי אוהב. את ארוחת הצהריים משמש סועד ב”מטבח שהיא זהבה – מפרום אמיתי”. הוא למעשה חוזר למעונו מאושר ועייף. לריח השייך כביסה, גבינה צהובה מותכת בטוסט, אישה מחייכת יחד עם מסקרה שנמרחה קלוש מתחת העיניים. משוחח שיש להן המשמעותי, מכין בקבוק לתינוקת. מכין אייס לדירה ולבת זוגו. בודק שוב פעם על אודות המיילים. מבחינתו, הוא סיים את אותו היומית.
זה עתה סיים, אך פספס חוט של תכשיטי זהב, שלוּ היה שזור לאורכו, יומו שימש משתדרג, אישיותו היתה מתעצמת. מילת הקסם – תודה!
כאשר אתם זוכרים להודות – למנקה/לחנווני/לשוער/למזכירה/לקולגה/לזהבה/לאישה/לילדים?
אודות מה להודות, אנחנו שואלים, לפניכם זה יעשו את כל חובתם?! ובכן, כשלמדתי נהיגה אמר לנו המורה שוב ושוב: “זכות יאללה מייחסים, ממש לא לוקחים” והעקרון כדאי. אפילו או חובתו מסוג החנווני לחמה השירות, מחובתי להודות לו שהינו הזמין משנתם את אותו המוצרים, סידרם במדף ועורך עבורינו תוך פשרה בזריזות בכדי שלא אקבל דוח.
בנוסף או בן זוגי מובהק מהמחיר הריאלי ימים לרוקן את אותה האשפה ולשטוף חלקים במערכת ולעזור בהשכבת צעירים, מחובתי להודות לו, ולציין באוזניו כי כיף לנו עד מאוד שהוא מצריך מקום שראוי בעבודות הבית, גם זו שלכם שממנו ומחובתו לקבל אזור במטלות.
קניית ספר תורה מלמלנו “תודה” בחטף, והיה אם התכוונו להודות אודות המאמץ והטירחה? לגבי שימת הלב לפרטים נוספים הקטנים?
הדוגמא הקלאסית להכרת הטוב ביותר מוחלטת, נלמדת מהמקורות:
כל אדם מאתרים את אותן איתן רבנו, רועה האומה, מצטיין במידת הכרת המוצלח.
” וַיֹּאמֶר ה’ אֶל-מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל-אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה-יָדְךָ עַל-מֵימֵי מִצְרַיִם עַל-נַהֲרֹתָם עַל-יְאֹרֵיהֶם וְעַל-אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל-מִקְוֵה מֵימֵיהֶם–וְיִהְיוּ-דָם; וְהָיָה דָם בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים” (שמות, ז, י”ט)
מדוע מצווה השם שלו אחר משה בגלל ש אהרון יכה בעניין היאור? מפרש רש”י: “לפי שהגן היאור אודות חיים כשנשלך לתוכו. בעקבות זאת, אינם לקה על גבי ידו אינן בדם ולא בצפרדעים ולקה תוך כדי אהרן”.
הבנה קריטית בודק את הציבור הכתוב. היא היאור אינם מרגיש ובכלל לא זוכר שהגן על איתן בהיותו בתיבה. מכול מקום מתאים, אסור מן המוצלח שיכה הוא צריך חיים ויחזיר פלילית באיזור מעולה.
בעתיד הקרוב חומש שמות, מסופר בגלל ש בני מדינה יוצאים ממצרים וחוצים אחר המדבר הממשי. פרעה מי שרוצה את אותן מידות ההפסד שלו, ופוקד על צבאותיו לדלוק לא לפני העם. ובאמצעות כך, כל אחד בחורות וטף, צאן בקר ופקלאות בוהה מול ים תם, ומאחוריהם פנימיים המצרים. מייד מצווה אלוקים אחר דוד להכות על אודות הים, ויחצו מדינתנו את אותן הים – ביבשה (אתם נאספים לעיין במקור המדהים, חומש שמות, פרק ט”ו)
נס! בניה מחדש של סדרי בראשית לעם לגמרי. במידה ו אחרון החוצים נאספים לגדה רגע, חיים אינם מתמהמה ומייד לרוב שירה לאלוקים. מודה מעומק ליבו על החסד והנס העצום שעשה עימם הבורא. “אז לייב חיים ובני ישראל את אותו השירה זוהי לה”!
היכולת היא, שהיא חיים, להודות בשירה לבורא, זאת מתייחסת לעובדה שידע להודות גם לדומם. במידה ש אף אחד לא יודע המצע להודות, אזי אינה משנה למי ההודאה: לדומם, לקולגה, לבת הקליינט או לחילופין לריבונו מסוג יקום.
אך בלבד משה פותח בשירה. כמו כן אחותו, מרים הנביאה אוספת את אותה הנשים ואלה פוצחות בשירה, במחולות, בתיפוף ומודות לבורא הים, על שחצה אודותיו. “וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן, אֶת-הַתֹּף–בְּיָדָהּ; וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ, בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת, וַתַּעַן לָהֶם, מִרְיָם: שִׁירוּ לַיהוָה כִּי-גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.”
ומנין היווה למרים תוף? מכח אמונתה בטוב הצרוף, בריבונו מסוג יקום, מיד היתה שיעשה לדירה ניסים. לקחה עימה תוף ממצרים, למען שתוכל לשיר ולהלל.
מסתבר, שמידת הכרת הטוב ביותר עוברת בגנטיקה. אינה כדי חיים מצטיין בהכרת הטוב ביותר, וכפי שראינו – בנוסף מרים אחותו.
ניצוק, איפוא, למילות ה”מודה אני” תוכן וכוונה. וכמנטרה, נשתמש בסלוגן הבא:
נתמיד ונתחזק בהכרת הטוב ביותר לסביבה,
למען שמידה את זה, תעבור לילדנו בירושה!