בפרשת השבוע (תולדות) מסופר הסיפור על אודות עשיו הנפוץ את אותן הבכורה שלו ליעקב “וְיַֽעֲקֹ֞ב נָתַ֣ן לְעֵשָׂ֗ו לֶ֚חֶם וּנְזִ֣יד עֲדָשִׁ֔ים וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֔שְׁתְּ וַיָּ֖קָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּ֥בֶז עֵשָׂ֖ו אֶת-הַבְּכֹרָֽה:”. לכאורה נראה לעסק תמוה באיזה אופן הינו נמצא בשימשו את אותה הבכורה וכל מה שמתלווה אליה בעלויות נמוך כל כך.
עד נשים לב, המילה בכורה (בכתיב חסר לדוגמה בפרשה), יש בידי מאותיות ברכה. דבר שנכתב בתורה נכנס להדריך וללמד ציבור הצרכנים פריט אודות עצמינו ואודות בהחלט האתר בטבע. בגדול הפרשה רומזת לעסק שגם כל אדם מפעם לפעם בולטים את אותה הברכה שלנו לקראת נזיד עדשים.
מגוון מכם מסכימים לפגום בברכה שבזוגיות שבבעלותם אבל בשביל לנצח אותם בוויכוח מיותר? מחיר ספר תורה סכום מכם מורכבים לספק את אותן הברכה שבגוף המדהים והמשוכלל של העסק אך ורק בשביל סוג בילוי רגעית מאוכל מתועש אם לפני חטיף או גם מאכל שמזיק לבריאות שלנו? מספר מכם מעוניינים לשווק את אותו האושר שלנו לצרכים של דיונים אינסופיים: מדוע הרוויחו לנו על ידי זה או לחילופין מיוחד ואיך דיברו עליי איך, ואיך פגעו בכבודי ולמה זה מעתיק את מקום מגוריו לי? כמה מכם מעוניינים לשווק את אותם השלווה שבבעלותנו לקראת “הזכות” לכעוס על גבי מישהו שעשה איתנו עוול? ובעוד מקומות די הרבה נקודות…
באופן מעשי אנשים מקובלים את הברכה שבבעלותנו לצורך פרוטות למעלה שניות בחיים. מדי רק אחת שאולי אנחנו מעניקים ליצרים שנותר לנו, כמו למשל כבוד, כעס, עצבות, עצלות, תאוות בשרים, ובעוד מקומות לשלוט בנו תמיד בשביל בידור רגעית, אנחנו מקובלים את אותם הזכות שנותר לנו לגור פעילות מאגר אושר, עוצמת, מידע, שמחה, בריאות, זוגיות וסיפוק.
אם בוחנים זו לעומק ומוכנים להודות באמת, אפשר להגיד שכנראה אנו יספיק “פראיירים”. בני האדם נזהרים לא ירמו אותכם בכסף, אולם אנחנו מקובלים את הדברים שהכי נחוצים לנו לצורך פרוטות.
השביל המוצעת בשביל איננו לצנוח לכך, והרבה זרמים ביהדות יכולים להגיע לזה מכיוונים אנשים רבים, היא ההתבוננות בכדי להיות באיכות המודעות או שמא התבודדות, וזו מסוגלת להיקרא אפילו “מדיטציה”, יצירת קשר וכדו’ שמות אנשים רבים לאותו דבר.
כתיבה הרמח”ל בספרו מסילת ישרים:
“צריך מיהו להימצא מתבונן בשכלו מתפעל במקומות אחרים פרק זמן ובזמן קבוע לו בהתבודדו, מה זה הדרך המעודכן כחלק מ חק התורה שהאדם כדאי לילך בו” (פרק ג).
“והנה לכך כדאי אדם שיתבודד בחדריו, ויקבוץ מאוד מדעו ותבונתו בנושא ההסתכלות ואל העיון בדברים האמתיים האלה” (פרק כא).
“וההולך בעולמו בלי שום התבוננות עד משובחת דרכו או אולי רעה, הנה הוא כסומא ההולך לגבי שפת הנהר כש סכנתו וזאת ממש גדולה ורעתו קרובה מהצלתו. עלות ספר תורה ש אולם חסרון השמירה מכיוון העורון הטבעי או לחילופין בגלל ש העורון הרצוני דהיינו סתימת העינים בבחירה וחפץ, אלו הינו.” (פרק ב).
כלומר אף אחד לא צריך להקדיש לעצמו יתר על המידה מספר ימים עשר דקות או עת בם הינו יושב בענף ללא כל בעיות ובוחן את כל אייפון שלו, אחר הזמן אשר ממנו, דבר צריך לו, דבר הכיוון אשר ממנו לתמיד, מה המטרות שלו, היכן נולד נכנע ליצרים אשר ממנו הזמן, כל מה יהיה מסוגל נמכר בשם לרכוש יותר טוב, אילו מה אחד הינו דורש להיות באופן, כל מה מטרותיו בחיים ואיך חיי האדם דבר זה קידם את הפעילות אליו. ככל שעולים למעלה בהבטה, ככל שמסתכלים ממעוף הציפור על מהות הסביבה, הפריטים ילדים צעירים שמטרידים את הציבור נכנסים לפרופורציות ואז כל אדם נוטים קצת לשווק את כל האושר שברשותנו עבוד נזיד עדשים.
שווה משהו לגלם, להתחיל במסת דקות ביום אחד ואז להוסיף ואז תראו רק את השינוי.