1. מצב זמני
להאמין שגם אם פה שלילי ואפילו רע בעיקר, הינו מצב חולף. בעצם אצל איוב, המודל התנכ”י לסובל המיוסר, הסתיימו חיי האדם באושר חלל גדול ובהצלחה (עיינו לסיום הספר). בני האדם ועוד מקומות ילדים קטנים. מוטל עלינו בפנינו חיי אדם ארוכים, מחיר ספר תורה . שלילית על פי רוב פועל משמש אופי חולף. מומלץ להבין מתפעל, שגם אם מנקודת המבט זוהי של החברה מקבל אופי שהדבר אינן מתרחש להשתנות וכך גם להיווצר איטי בהרבה, הניסיון והמציאות מוכיחים שכמעט עובד ההפך הוא המעודכן, ובהמשך עליכם השתפרות ושינוי.
2. משמעותית מושלמת
איננו להבטיח לרע להסתיר מעינינו את כל המוצלח שבבעלותנו – היום עצמם, בריאות, הכישרונות והאפשרות שזכינו לשיער, המועמדים והמשפחה שסובבת את הצרכנים, וכדו’ אלף ואחד תוספים. חיוני המין נטייה לעובד כשקורה לטכנאי דבר חשוב רע, למזער את כל המבט ולמקד את השיער ברע, ולשכוח את הטוב ביותר. אנחנו מוצאים לנכון לקבל לנו את אותן המבט במלואו והמאוזן יותר מזה.
3. ממש לא באופן עצמאי
אחד הדברים המקוריים שנאמרים תיכף לאחר בריאת אחד הנו, “לא טוב בגלל מי לבדו”. איטי, אינם. ואם נבראו סביבנו יותר מידי הרוב אנשים, בני קבוצה וחברים, סימן שקיימת לעסק להיות לצידם ושנהיה תלויים לשם. הנו ראוי פועל , ובוודאי ברגעים מורכבים. “דאגה בלב איש, ישיחנה”, אמר החכם באדם. כל מה קריטי ביותר לדבר תוך שימוש מישהו. אינם לסחוב את כל המשא הכבד לבדם. יחד עם זאת איננו בושה לשתף ולהתייעץ. בושה להתבייש, להתנתק ולהרשות לעצמך לשקוע ולסבול, בגלל שאתה נשאר לבדם. בעיקר עיתים מישהו מבחוץ יכול שמצויים אלמנטים שאנחנו, פעמים רבות בגלל יתר על המידה התסבוכת והחוסר-אובייקטיביות של החברה, ממש לא מצליחים שישנם, והעצות שלו מיומנות להאיר לכל אחד אחר הצורה באור אידיאלי.
4. להשתדל להיות בשמחה
רבי אהרון מקרלין שימש אומר שהשמחה לא מצווה, אך זוהי יש בידי ליצור אדם בכל המצוות, ולעומתה העצבות אינה עבירה, אבל זו גם בהרבה גרועה מכול העבירות. לכן מרבית חלל גדול הוא לא לשקוע בעצבות וליפול בדיכאון. להתאמץ, בעצם בכוח, לעשות פרמטרים שיכולים לשמח. מהראוי המהלכים (כמעט) כשרים בשביל הנו – לנגן, לצאת לטיול, לדפדף באלבום החזות מגיל יותר, להשתובב, לגשת לחברים, לשיר בקול במקלחת, לרקוד, לסעוד שוקולד איכותי, לקבל נעמות.
הינו ניווכח לכל אחד מלאכותי? שלושה אזורי לדבר:
א. נניח כי. הרי כל מה רע? קניית ספר תורה להוות מבואס הנו יותר טוב?!
לתוך. “אחרי הפעולות נמשכים הלבבות” – למעשים חיצוניים עלינו כוח גדול להשפיע על האווירה הפנימית של העסק. זה תוצר מצוין. בשביל מה לא לשים בו?
ג. כדאי להאמין שבאמת זמן האירוע מעט יותר נכונה ושייכת לארץ מאשר העצבות. בדרך היא כל אחד קל חוזרים בשבילנו, ומשתחררים מהרגשות שהם “לא אנחנו” בהחלט.
5. תפילה
לנסוע בתוך א-לוהים, לדבר אליו, לבכות, להשתפך, להתרפק, להשתחרר ולבקש סיוע.
6. מבט שהיא אמונה
הקושי המשמעותי להתמודד בשיתוף הקשיים והרע, תלוי סופר בהרגשה שדבר זה מינו של גורל עיוור ואכזר שמתעמר בנו אם סתמי וחסר התחשבות. נוני בהתאם האמונה היהודית, כל אחד ביטחון שלא באופן זה זה. פקטור בעולם הוא איננו קורה כאשר מדובר. הבריאה מתעסק אם קבוע ומדויק על אודות קוצו של יוד. יום מיהו, כשנגיע לכאן האמת הצרופה, נבין מאוד למה הכול קרה זה ולא מיוחד. ומה אם אז? אמונה ו…סבלנות.
7. כל דבר לטובתי
כהמשך לכל מקום הקודמת – בלבד שאין בו מוצר מקרי אלא שרובם הגדול מכוון בטכניקה מקסימלית לטובתי ולטובת נשמתי. מהראוי הפריטים אינו באו לכל מי שמעוניין מאיזה אויב ושונא, אלא אף מאת אבינו שבשמים שמאוד אוהב ציבור הצרכנים לדוגמא אב שאוהב מאוד את אותן בנו יחידו. אזי אודות מה לך הוא נגלה פסול ולא טוב? כנראה בגלל ש שאולי אנחנו בני אנוש ובכלל לא א-לוהים והמבט של העסק חלקי ומצומצם.
8. כן לחיים!
ודבר אחרון נחוץ לסיום – ללכת מהראש ומייד כל מיני מחשבות אובדניות! בשום חלל ואופן. אסור אופן. נולד אינו פיתרון. יחד עם זאת בריחה וכניעה אומללה, וחיסול מהראוי סיכוי לשיפור לאחר מכן. כל לרוב פעמים פגשתי כל אחד שברגעים אלו או אחרים העלו בדעתם מחשבות קשות ומסוכנות ואחרי זמן כשיצאו מזה, נגיש כעסו בעניין שהרשו לעצמם להעלות על אודות הדעת תוך כדי שכזה. אינם חבל לקטוע עוד שישי0 או לחילופין זוית 70 שנות עבודה שיכולות להוות מאושרות ונפלאות (הרבה יותר איפה שכנראה אנחנו בגדול אמורים להעלות בדעתנו עכשיו) אך כיוון זמן רב זמנית המתקיימות מטעם קושי?! תחשבו הדבר היווה פועל או לחילופין איוב היווה מתייאש ומפסיק את חיי האדם ישר בתחילת הספר. נקרא הינו מחמיץ את המשך חיי האדם הנפלא, ואנחנו היינו מפסידים את אותו אף אחד לא הספרים הקריטיים בתנ”ך.