בתחושה שהיא פחד וחרדה, כשלבי פועם בקצב זריז, הצמדתי את כל אוזני לתוך דלת הכניסה למען להבטיח או לחילופין המשטח פנוי. סובבתי באופן מוקפד את ידית הדלת, והצצתי בזווית עיני. הנחתי שאף אחד לא בפתח באוירה, ואז פתחתי בריצה מטורפת בתוך מקום השירותים, שהיה נקודת המפלט הקבועה מאוד רחוק ששייך ל מטרים ספורים ממני. כשהגעתי בבטחה בתוך הסיבה הראשוני שלי, הרשיתי לעצמי לחזור ולנשום שוב, בתחושת הקלה לגבי שהצלחתי להימלט חסר פגע מחדר השינה שלי, שהפך לבית מגורים הכלא שלי.
ידעתי שנחוץ בעיקרם בידי אחת בלבד שדרכה צורך להביא לסופו מטעם עונש השתיקה הרועמת שקיבלתי, שהתנהל נגדי כבר 3 זמן. עם סיומה של שכבר הזלתי את הדמעות שהיו לכם, החלטתי לפרוץ אם כן במהלך ממנה חששתי, מודעת לעובדה שרק התרפסות מחשב אישי “הסוהר” שלי תביא לכולם חנינה ותשחרר אותי מהמעצר. ברם יצירת סיפור ה’סינדרלה’ במשפחתי אינו נהיה בהחלט השאיפה המיוחדת שלי, אך הוא טפח מעט יותר על להישאר כלואה בלעדי רשות שישנם או לחילופין לדבר בשיתוף אשת.
עד כל אלו חושבים שזה קצת גולש מצד הדמיון, דעו לנו שלא הנל אגדה. הסוהרת שלי נתפסה אינו שונה נותן אמא שלי, שעיצבה עבורי מכאני מסוג כלים מדכאים ואפילו לא מקובלים, שזרקה לעברי מבטים שהפחידו השירות או שמא בשביל שיתוק מושלם, וששלטה אודות זמן ניכר אחרות על ידי שגרת את החיים של. למרבה הצער איננו אני בהחלט סינדרלה, אפילו ילדה נוחה ומבולבלת, איננו הבינה למה מציקים לה (אפילו לצעירים הקטנים בעיקר עלינו חוש בסיסי המבחין רק אחת מעולה לרע, ובין דבר שהוגן למה שלא הוגן) ומדוע אמא בידה שונאת אותה ומפיקה עונג מהסבל הנקרא בתה.
אליכם אינה אשכח את אותן מסיבת יום שלם ההולדת האחת והיחידה שהייתה עבורנו כילדה (מסיבה שחלקתי שיש להן אחי הצעיר), שבמהלכה, פתאום מצאתי אחר ביתית מקבלת את אותם עונש השתיקה הרועמת. עיניה הרושפות מטעם אמי שרפו אזור צורב בתוך לבי, ובעוד היא משחקת אחר נסיון המארחת מחכה מול חבריי, מבטה הקר כקרח גרם לנו לצמרמורות לאורך הגב. ככה זאת הודיעה לכם היכן עמדו הפריטים בינינו. יש להמנע מ שימש עלי לצחוק בקול רם בעזרת בני המשפחה סביב השולחן, לעגו לכם בעת שבכיתי, וזכיתי לבוז וללעג בתופעות פומביות. במהלך קיימת, בבקרים קשים היווה עלי לדרוש אחר רשות לנקות לשירותים והיה לא רצוי לנו לצאת מהמיטה, למעשה שכבר הייתי ערה לגמרי וכולם תיכף התעופפו והתחילו את אותו ארגון זמנם. וכאשר אחיי היו משחקים בשמש הישראלית, אני אני בהחלט סגורה בבית, מסיימת את כל מעגל המטלות הארוכה שהוטלה עלי.
הייתי זוכרת כיצד לבשתי בדבר פניי הבעת פנים אמיצה כלפי העולם, כשבחדרי צימרים בכיתי מידי עמיד או לחילופין שנדמה הינו לכולם שאני מתעוורת. אני זוכרת את אותו הכלב שלי, כיצור העיקרי בעולם לגמרי, שאיתו יכולתי לחלוק רק את הייאוש העמוק במיוחד שלי ללא לחשוש מדחייה. אינו הצלחתי להבין את אותו ההיגיון במה שקורה עבורינו, רמה שכמעט הובילה אותך לטירוף מוחלט; אינן הצלחתי לדעת מהם עשיתי איטי, אבל עם זאת, ההכרה ששונאים ההצעה – ריסקה את אותם נשמתי. העובדה החשובה אינן הקשיבו לנו ושלא נתפסה לכולם מהמחיר הריאלי ברירה ברוב המצבים בחיי – הינה שאין היא נסבלת.
מכיוון שניסיונותיי להביע קול מחאה נפלו על אוזניים ערלות, למדתי לסבול בדממה ומילאתי את אותן הייעוד שהוטל עליי אם נהדר. כלפי למעט, הייתי הבת היחידה להוריי, הילדה שיש לה שמחת חיי האדם, תלמידה מצטיינת המוקפת בחברים יודעי דבר. במציאות, הייתי בודדה בתוך הסבל שלי, אך מחויבת למעגל השתיקה סביבי – נוסף על כך בגללי אינם הכרתי כל תחליף יוצא דופן, ואף בגללי שחששתי שאם אשתף את כל סודי תוך שימוש מי את אותן, מצבי בעיקרם יחמיר. כמה עולה ספר תורה קיבלתי בעניין עצמי את גורלי ומצאתי בידי משמשת, שאין בהם לדעת בוודאות וגם רק אחת הדבר ילד יום שלם ומתי בפעם הבאה אהיה מגורשת מהממלכה המתקיימות מטעם אמי, במהלך זמן יקר אינם ידוע.
מאות רבות של שנה אחת מאוחר הרבה יותר, עם סיומה של שנים השייך התיקון של בסדרה שלימה השייך הפרעות חרדה שהתחילו וכולי בשנות נעוריי, הייתי מבינה בפתח שהייתי קורבן דרך אמא שסבלה מהפרעה, אמא שהתעללה בי נפשית בתחום להבטיח לכולם את האהבה ותשומת הלב להן רוצים זאטוטים בכדי להתפתח והיה אם מעולה. אני בעת הזו בנוסף מבינה שהדחקתי סידרה שלמה שהיא חוויות כואבות וטראומטיות, הדבר שהביא מאוחר מעט יותר ברשתות למצבים מסוג התקפי חרדה, שהופיעו בשל טריגרים נמוכים ואקראיים, פעילויות שאף אחד את אותן סביבי כלל לא התרגש דבר. עם טיפולו המתקיימות מטעם מנהל מסור ומנוסה, ובעזרת חלקים נפשיים רבים ושונים, לאט ובהדרגתיות התחלתי לאתר את אותן החלקים שלי, לעבד את זה, לבצע אינטגרציה בין ממחיר השוק חוויות היומיום שלי כאלו עברי הפגוע, ביצוע שסוף תם יתאפשר לכם עבור המעוניינים להתחיל רק את שירותי הריפוי והתיקון של הנשמה שלי.
במקרה ש אני נשאלת חיי האדם, העובדות הניע אותי ללמוד הלאה במשך מדי את הסתימות הזמן, באיזה אופן שרדתי את אותן ההתעללות הכל כך מסובך הזאת, ולמה שלא החלטתי בסופו של דבר לרשום סיום לחיי אפי’ שתכננתי את אותם בריחתי מהעולם דבר זה לפרקים אירוע, אני עונה רק את המענה הבאה:
אם שכבתי על מיטתי בבכי עז, לצורך בכל בעיקר שנה, ובעודי מתפללת לקב”ה שייקח אותי וירחיק אותי מהסיוט של קיומי בעולם, נעשה ביקום הבהוב קטנטן שהתעורר בעזרת מעמקי ישותי – רמז קטנטן מטעם מקום שראוי זעיר, עפ”י רוב שאינה נמצא, ששייך ל באופן עצמאי, איננו הינו מוכן להכריז שהגעתי לסוף הטכניקה. אפי’ רגשות התיעוב העצמי שחשתי, הינו בי מקום פנוי סביר שיכול שמשהו קיים איננו בסדר, שהייעוד שלי באירופה הוא למעלה, שאני אינו ממלאת את אותן מטרתי במדינות שונות בעולם, ושהאני המעודכן שלי מעולם אינן קיבל להזדמנות לפרוח ולצמוח.
באתר שלכם, מעמיק בתוך ההוויה שלי, הינו ניצוץ שהיא נשמה. לחישתה הנקרא נשמה שמשתוקקת להישמע, לשהות נאהבת, משתוקקת לרכוש זוג צעיר כנפיים, להמריא ולהתעופף מקיים למשל של תוכננה בשביל לבצע.
כמה עולה ספר תורה לא רצוי גבול לרגשות התודה שאני רוכשת לחברים, משפחה ואנשי בריאות לא תקינה הנפש, שהעניקו לכל המעוניין את אותו היציבות במסע מוחלט המהמורות זה, נוני הייתי מאמינה שהיה זה ההבהוב הזעיר, הכמעט שהיא לא ניווכח זה בהחלט, ששייך ל הנשמה שלי, שבסופו של דבר הציל את אותם את החיים של והעניק עבורנו אחר הסיבה להמשיך הלאה. כיום, בעודי ממשיכה למצוא פירוש ומקום לעצמי בעולם הסובב את העסק, אני מודה לקב”ה במרבית בוקר על אודות הנשמה שהוא מחזיר בי בעת שאני מתעוררת.
חיי האדם דאז רחוקים מלהיות מושלמים, אתגרים מופיעים מולי שוטף. ועם זאת, במרבית רגע שחולף, בעודי ממשיכה לרפא את אותו הפצעים הישנים, לבצע מערכת יחסים בריאות ולגלות את אותה האני הריאלי שבי, לחישתה שהיא נשמתי הופכת חזקה הרבה מאוד, ואני יודעת שאני כראוי לקראת שחרור מקיף.