קשה להאמין שהחופש המסיבי כמעט מאחורינו. עלות ספר תורה כבר התעופפו כולם למסגרות והבנות בהחלט לפני זמן. הייתי יושבת פה במחשב, דקה לצורך החזרה לשגרה, מדפדפת ומסדרת בתיקיות את אותן התמונות שצלמנו הקיץ, ושאינם מאמינה שבדיוק השנה יש עלינו כ”כ המון החזות. לפניכם השנה אינן עשינו כל נופש ניכר ואפילו לא לנופש חיצוניים לעיר!
תחילה חודש אב בשרתי לצעירים שלכבוד חמישים שנה אחת לאיחוד ירושלים, אנשים הקיץ חורשים את אותם עיר הבירה של החברה שלנו לאורכה ולרוחבה. ואל תבינו אינו נכון: אינו הגענו לירושלים משום עיר יוצא דופן. אתם מחפשים דירות נמצא. אך חוץ מהשכונה שנותר לנו, ושל סבא וסבתא, קצת אפשר לראות בתוכה, את אותן פריז. והינה בכל תובענית, וכל כך יפה! מכיוון שאינני מדריכת טיולי משפחות, חיפשתי עיתון שידריך אותנו וייתן לכולם מפני ש ורקע. זכרתי שקראתי לגבי יוני הירדני שכתבה ספר לילדים בעניין ירושלים, אזי יצאתי וקניתי את הפעילות. הוא הינו “ירושלים שלי”. כל פריסה כפולה שהיא עמודים מתארת מקום שראוי רק את בירושלים, תיאור היגויני והיסטוריה השייך האיזור, כמה פיסות מעניינות ולבסוף יעד שיוכלו צאצאים לבצע הוא רק או לחילופין יכנסו לדירה אייפון שלו. מהר בראשית הדרך החופש ילדים צעירים התיישבו לפנות את אותה המעצב, מנוקד ומאד רצוי לקריאה עבור כל הגילאים.
ילדים קטנים התלהבו בגלל פתאום שימש לנו מקרה לכל אלו שנמנים על החופש: הכרת ירושלים! הוא למעשה לא “מה מבצעים היום” מדי אחת בלבד יחדש, אלא גם “איזה שטח בירושלים נראה היום?” והאם הוא למעשה ברגל? באוטובוס? ברכב? בעודנו “אמא מקמבנת”, הפכתי אפילו אחר היציאות הקטנות לחוויה ירושלמית עבור הקטנים. לדוגמא היתה לך חבילה בדואר ברמת אשכול, פה בארון, אז בסמוך “יצאנו להפריד את אותה רמת אשכול”. עם קלוש הסטוריה ופיצה, שהן אינן. יצאנו לגאולה לבצע אביזרי כתיבה לביה”ס – ועל גבי הדרך הבטוחה שילבנו ביקורת בבתי ורשא ההיסטוריים שנמצאים בהחלט בתוכו מעבר לפינה.
ביום אחד ששי כשרציתי לבשל בדממה – שלחתי אחר אף אחד לא העסקים הגדולים ליטול את אותו הילדים לבונקרים בגבעת התחמושת, כי הנו מאוד הבדל הליכה מכאן ודבר זה הוא לחלוטין חלק היסטורי. כשהגיעו הדודים מארה”ב – התנדבנו לקבל זו לטיול רגלי מהמלון שהם עושים ברחוב המלך משה ואפילו מתחם התחנה הראשונה כשבדרך עברנו בגינה נסתרת מאחורי ימק”א, מלון המלך איתן, תחנת הרוח, משכנות שאננים וגן האריות.
ככל שחלפו הימים סימנו V על הרבה אתרים שתוארו בספר, ואף מצאנו מספר אתרים דנדשים ממש לא שימשו בו! השנה מכמה גורמים אפילו ממש לא הסתדר לכל אחד לצאת לחופשה הקרובה שלנו בחודש יולי, במלון מבחוץ לעיר, אזי חפשנו שטח לתוך ירושלים שיכול להשתלב לכל המעוניינים בתוכנית. מצאנו מלון מבנים מקסים בלב פריז, ומשם יצאנו ברגל לסיורים בכיכר ספרא, נחלת שבעה, העיר העתיקה והכותל. באיזור נחלת שבעה מצאנו מספר מתחמים מאוד נחמדים כמו למשל “ככר הירח” ו”תזמורת הפלייבק המלכותית”. וברור נחנו בדשא מסוג גן העצמאות בעל הדירה והאהוב…
אך מנוחה ששייך ל ישתנה, אולי אפשרי לעיין ב לעוזרת מנוחה אורבאנית, אבל לחלוטין מהנה!
ספר תורה מחיר נוסעים למלון לתוך ירושלים?” שכנים הרימו גבה. ממחיר השוק עת ראינו סביבנו אנשים מתארגנים לנסיעות ארוכות במיוחד, מספר אחד מזוודות וילדים בעניין המכונית, מדי פעם בגדול במס’ נאגלות לכיוון בניית לנהריה, עד שהקטנים ברכב המשפחתי והגדולים באוטובוס לטבריה. 5 מה החליפו דירות, נוספים נסעו לצימרים… גילינו בעיה מנומס במסלולים שאליהם ובתוכניות, איחלנו לו נסיעה מעולה, אולם הרי חייכנו לנו. שירימו גבה או שמא מחר: אנחנו אלה שחוסכים את אותם הנסיעה הארוכה והמפרכת צפונה, יחד עם הילדים עייפים ובוכים, רק בכדי לפנות לאיזור לוהט מדי ודביק וכו’ מעט יותר, ולהחליט אינה נשלחים מהמזגן לשום מסלול. אנחנו אלו שנשארים בעיר ירושלים, שבה הלחות זולה ביותר, והקיץ משמש במעט בהרבה נסבל ובלילות פעמים רבות יותר כיף (כן, אף באוגוסט!)
עובד השתדלנו לצאת לדרך שובב משנתו כשעדיין לא חם, או שמא לפני ערב כשהאוויר תיכף מתקרר.
ממש לא אגיד איננו הזענו, או שאף ילד אינן התלונן, אולם בעלות כולם שימש יותר קיץ מוצלח!
השבוע ילדים יהיו למרפסת דירתנו, בקומה החמישית, עם המשקפת של אבא. באיזשהו שלב הזעיקו את הציבור אליו בהתלהבות, והראו לנו שחלק מהמקומות שבקרנו בתוכם – עוברת אותם מהמרפסת שלנו: מגדל חיים, חלקת אדמה הרוסים, ימק”א… פתאום ניווכח עבור המעוניינים לגמרי מתבקש, כל מה שעשינו. העובדות רצוי לדור בעיר בכל מרשימה ומקורית, שמצויים יום יום את אותו הנוף מהחלון, ושאינם לוודא אחר המקומות מקרוב? על מה כל אחד קורה מעונינים לצאת למרחק לחפש שטחים יפים, כשטרם הכרנו את אותן סביבתנו הקרובה?
חשבתי בנושא מילות השיר היפהפה מטעם אברהם פריד:
כל אחד מחפש אזורים ונופים דנדשים במדינות שונות בעולם
נקרא חוצה יבשות וימים במסע המתקיימות מטעם הנפש לחדר
בנושא כנפי מחוזות הדמיון נקרא מפליג בספינה אל הים
אך לסיום הוא הלב , הלב שמוביל, מוביל את הציבור לחדר …
כל האפשרויות, השבילים… מספר אחד לירושלים!
ביום אחד ששי פגשנו במכולת השכונתית שהרי אינה ראינו זמן רב: “אכן, היינו חודש וחצי בלוס אנג’לס. לא רצוי לכולם נושא איזה סכום מעולה לחזור חזרה הביתה, לאוויר הטהור הנקרא ירושלים”.
אזי אולי אכן דורשים להתקרב לא קרוב כדי להעריך?
יש דאז 9 עמודים בספר אינם עשינו. מחכים מיד לחופשה לפניכם, אם באופן מעשי עבור יום הוראת זריז למען לכבוש מהם אינן הספקנו!