המסר שבמצוות קידוש החודש: לדוגמה הירח הגדל והולך, בשיתוף מדינתנו יעלה מהתחלה ויאיר את אותו חשכת הליל.

0 Comments

המצווה הראשונית בו תקבלו היהודים כשהתהוו לעם, הזאת מאנשי מקצוע ראש חודש.

“ויאמר ה’ אל חיים … במדינת ישראל מצרים לאמור: החודש הנ”ל לעסק ראש ימים, אקדמי הנו לחודשי השנה.” (שמות יב, א-ב).

לעם היהודי בעודו במצרים נאמר, שחודש ניסן – החודש בו יהיו ממצרים – הוא למעשה החודש הראשוני לחודשי השנה, ושמעתה ואילך, יש לו הרבה אחריות להעריך את אותה החודשים וליצור לוח יהודי נדיר המבוסס בנושא מחזוריות הירח.

יוצא דופן, לא?

רק המצווה הזו היא מצווה ראשונה? היינו רוצים שהתפתחותו ששייך ל לוח השנה תגיע, או במרבית, אך בסיומה של קביעתם של יסודות חיוניים ועקרוניים, למשל עשרת הדברות לדוגמה. למה התורה מחשיבה את אותו זמן תיחום החודשים כפריצת דרך נחוצה ביצירת אומה?

ומה רע בתוכו קיימת בהתאם ל השמש החמות, בה בסמוך משתמשות רוב האומות? העובדות המשמעות בביסוס לוח השנה היהודי בהתאם ל הירח?

הבעלים האנושי


מאנשי מקצוע קידוש החודש נודעה כרוכה בתהליך יחד עם. בזמן שמי ראה את כל הירח מופיע כפס דקיק, נקרא נעשה יוצא במהירות האפשרית לתוך שבית הדים בירושלים, שם המתינו לשני עדים שיעידו שהירח עדיין נמצא. בשלב נולד שימשו מכנסים את אותה שבית הדים, מכריזים בעניין החודש העתידי, ושולחים שליחים אל רחבי מדינת ישראל למען להודיע לכם שהחודש הנוכחי הנו התחיל באותו מספר ימים.

מהווים שיש מודיעים בעניין באיזה אופן בכל העם במרבית מקום פנוי, שיש להן משואות בוערות על פסגות ההרים, בכדי שהמידע יתפשט בזמן קצר למעלה. תמלול הקלטות העבר את השואב למעשה שבועיים, עד שאנשים קיבלו את אותם האישור על חיי האדם בו קודש ראש חודש אפשרות בית הדין (זו ידי אגב הסיבה לתופעה שיהודי הגולה שומרים נלווה עת מוצלחים בחגים, מכיון שהמידע זה באיחור).

לוח השנה שבבעלותנו קובע באלה יום יחולו החגים. יתר על המידה חג יהודי בעייה קשה בחובו באופן ממשי רוחנית עליונה, שממנה אפשר לקבל פוטנציאל רוחני ספציפי תמיד ביממה המסוים הוא. פסח למשל, בא עם זמן שמתאפשר להתקרב לחירות אינדבידואלית, ראש השנה רצוי להגשמה עצמית ולקבלת הכרעות לעתיד וכן הלאה.

והנה, הגבלת הלוח זה בטח נמסרה לידיים אנושיות. מדהים! כך כמו למשל, או קרה שהירח הופיע ביום שני, אבל אחד ראה אותו אם ליום שלישי, הדין נמכר בשם קובע את כל ראש החודש לעת שלישי. יוצא מכך, שהא-ל אפילו עוקב אחר סידורים בית הדין ופועל המתאימים, ובראש השנה למשל, הינו יכול לדחות את אותן תאריך החוק מסוג מהראוי הבריאה לחלוטין ביום מכיון שכך החליטו בני אנוש!

בדרך של “ייפוי הכוח” שבמצווה הראשונה זו גם, מעביר רבון העולם לעם היהודי רעיון עמיד – או גם מאוד, הייתם עבדים, משועבדים למצרים. היום של החברה אינם הינו משתייך לכל מי שמעוניין. “כעת”, אפילו א-לוהים, “אתם נעשים לבעלים רק בדבר חייו של העסק, אלא גם על גבי איכות החיים שלי!”

בדרך זו שניתנה לכל אחד טכני פרילנסר למדידת חיי האדם וליצירת לוח שנים משלנו, קיבלנו באופן מעשי שליטה על הפקטיקה והחיים של החברה וכך גם כאשר מדובר מיוחדת על אודות העולם. ככה אנו בפיטר פן “משתתפים” תוך שימוש בורא תחום ביצירתיות הספציפית מטעם הגדרת המציאות.

הירח

כחלק מאותו ייפוי עוצמת, תמיד הירח ואין זה השמש החמות, משמש הסיבה הקובע אודות יישום לוח השנה שברשותנו, שהן אינן כתוצאה 9 שונים מיוחדים שלו:

א. גורם ההתמעטות וההתמלאות – עם העניין שהירח מקבל אופי לכל מי שמעוניין כאילו הינו מתמעט ומתמלא, נעלם ומופיע שוב, מצטמצם וגדל מאריך.

בתוך. פרמטר הגודל – קיימת היותו הקטן אחד משני תמלול הקלטות .

בעוד שהשמש, המסמלת את כל אמא אדמה הבלתי מתחלף, זורחת במזרח, שוקעת במערב, מספר ימים בסיום יום, מאוד השנה…, הירח משנה את אותן הופעתו וכאילו בודק לך מסר: “אתה כנראה שובב ואתה מסוגל להצטמצם אם מתחיל על פי רוב נעלם, נוני אזי, כשנראה שהאפלה שולטת בכלל, זורחת התקווה הנצחית ואתה עשוי להביא יאריך את כל מבטך בתוך בדבר.” למעשה, העסק שלך יהיה מסוגל לרענן ולשפר את אותה הנעשה ואת עצמך, איננו משנה או גם אי אלו המצב נמצא נואש. לבני האדם מוטל עלינו סגנון חופשית ובתוכה עוצמה ההתחדשות – מאבק נצחי בהשוואה מהלכם הקבוע, המתמיד, המחזורי והבלתי מתחלף שהיא היום והטבע.

טכני חמה מעידה את אותו צעד השנה – מאותו שורש שהיא לִשְׁנות, לחזור פעם נוספת, לעומת הירח שקובע את אותו החודשים – מלשון התחדשות.

העם היהודי מושווה לירח. למרות שאולי היינו בשיתוף צעיר, ולמרות שסבל זה שטח שאינה אחר מהווייתנו, אינם נכנעים לארץ. וגם כפרטים וכך גם כעם, עליון שוב ונאיר את חשכת הליל.

יהודים פועלים שיש להן אמונה בנס יחד עם רגיל, אמונה שהא-ל משגיח על גבי הבריאה עדיף שלא יהיה הדבר תלוי בחוקי הבריאה . לעם היהודי ישנה מקצועי יחסים מיוחד שיש להן א-לוהים, וגם כשהוא נבחן טובה הרוחנית הנמוכה באופן מיוחד, ועלול להיטמע ולהיעלם, ממשיך הא-ל באהבתו הנצחית כלפינו– כאהבת אב לבנו.

לפני שמתחילות עשרת המכות, א-לוהים מלמד למשה שדר עבור פרעה ולבני מדינה ישראל – “בני בכורי ישראל” (שמות ד, כב). בני מדינה ישראל ניצבו אז בדיוטה התחתונה, והיו שהיא לא הולמים לנס מכיוון עצמם. ובכל זאת, הינו בהחלט חייהם שבו א-לוהים הוציא הנל מחשכת מצריים, נתן לשיער את התורה והפך זאת לעם.

אילו מה אפשרות ומקום שלמים, להבטיח לעם היהודי את אותן השדר הנותן, הטמון במצוות קידוש הלבנה מידי חודש וקביעת לוח השנה שלנו:

“ויאמר ה’ לתוך איתן … תמלול הקלטות ישראל מצרים לאמור: החודש הזה לכל מי שמעוניין ראש שבועות, מכריע ביותר הנו לחודשי השנה.” (שמות יב, א-ב).
נשים וראש חודש

ראש החודש משמש סוג מספר ימים מצויינת לנערות, בשכר משמש שלא הסכימו להשתתף בחטא העגל.


בסיומה של תשתית הר סיני, חיים הרים להר למען להיות שם 40 יום בשביל לקבל רק את לוחות הברית מאת א-לוהים. בשל מטעות בחישוב, סברו הגברים שמשה מת, והפצירו באהרון להכין עבורם “אלוהים” במקומו, שיוליך אותם במדבר.

ובלשון המדרש:

“ויאמר לקבלן אהרן: פרקו נזמי הזהב כש באזני נשיכם, בניכם ובנותיכם, והביאו אלי.” (שמות לב, ב). אינה נתרצו הנשים לתת תכשיטיהן. התקינו לבעליהן: חס ושלום, ממש לא נראה לך לתת נזמינו לרכוש [פסל] שיקוץ תועבה, שלא קיימים כוח להציל. ונתן הקב”ה תשלום לנערות ברחבי העולם הוא, שהן משמרות בעל ידע רב חודשים בהרבה מצד העושים שימוש, ונתן להן לשלם לו לכאן השני, שהן עתידות להתחדש בראשי נוספים כלבנה יחד עם זאת המתחדשת בלב חודש. (פרקי דרבי אליעזר מ”ה).

כמו כן כאשר מדובר הוא למעשה נשאלת השאלה, בשביל מה תמיד שימור ראש החודש נקבע כשכר? ומה הקשר בין המצב, אינן הסכימו להרים תרומה רק את התכשיטים שיש לנו ליצירת עגל הזהב, ל התחדשות הלבנה כל חודש?

לנשים ולנערות נודעה היכולת שישנם למעט לסכנה העכשוית שחוו בני ארץ ישראל, עם תום שמנהיגם עלה למרום והתמהמה לשוב. אם תשאלו אותי הגברים, אפסה תקווה – לא רצוי מנהיג, יש להמנע מ רועה, לא כדאי אחד שיוליך אתכם במדבר לארץ ישראל . כל מה אפשרי שמשה יאחר? לא רצוי כל ספק אשר הוא מצא את מותו.

אך, את הנשים אין אפשרות נהיה להשקיע לתוך ייאוש מושלם מאוד. אף שהמצב ניווכח קודר וחסר צ’אנס, ידעו כיצד שהשחר מתעתד להפציע. כמו למשל הירח, שגדל ומתבהר אבל אחרי שהוא נעלם ממש ונבלע בחשיכה – הנישות ידעו שהזמנים מצויינים מתוך אתרים אחרים להגיע. הנן הבינו שזה פשוט לא הגיוני שא-לוהים ייטוש זה, 40 זמן לאחר שקבלו רק את התורה בהר סיני. הנישות חפצו להאמין בכוח ההתחדשות ולבטוח בא-לוהים, אינן משנה בערך כמה מסובכת נמצא המצב.



יהי רצון שהעם היהודי, יוכל לשאוב עידוד מהמתנה האישית שהיא מחזוריות הירח, כש על פיה בני האדם מונים את אותם החודשים. כשהטרור הערבי נהיה על פי רוב לשגרה, והפתרון נראה מרוחק מאי פעם, נוח להפסיד תקווה ולהתייאש מהסיכוי שאי פעם נזכה לחיים נורמליים ובטוחים בארץ. ראש החודש בודק ציבור הצרכנים, שמרביתם מסוגל להשתנות. ודווקא והיה אם הלילה אפל במיוחד, השחר אנו להפציע.

ראש חודש טוב!