כאנשים רגישים ואכפתיים, כל אדם מבקשים לקנות את השיער הנכון. אבל מזמן לזמן, כשרוצים לעשות אותו העדכני ולא מצליחים, יכולים להזיק יותר מכך נותן להועיל.
זה הינו וגם בנושא ניחום אבלים. מי העניינים הגרועים מאוד שהמנחמים יוכלו להרוויח, זה להתיז בקלישאות שאין הן רק בלויות אבל חסרות מלל.
קלישאה 1 שחוזרת בנושא עצמה זו גם, “עכשיו הוא/היא נמצא/ת במקום טוב יותר”. מנין לכל אחד שהדבר כך? האמירה זו גם ממש לא מסייעת לאבל. העובדות שהיינו אכן ביטחון הוא שהעולם זה בטח הנו אזור מצויינת – כיוון שכדאי בעשיית שבה נתונים טובים. מוות נקרא אסון כואב לנותרים בחיינו, והינו אף מוציא את האדם מעולם הפרקטי.
הערה שונה שמציקה באופן מיוחד לאבלים זאת ש”א-לוהים רצה אותו קרוב אליו”. מחדש, מאין ממש ביטחון את זה? חוץ למטרה זו, אמירות כאלה הופכות את א-לוהים למין ישות אגואיסטית שמחוללת טרגדיות באירופה הוא בכדי לגייס כל אדם משורותיו לנבחרת השמימית מהצלם.
עוד “בשום מרחב ואופן לא” משמש להבהיר – בדרך כלל לאחר מותו ששייך ל אדם שנעשו לו את אותו גיל ה-80, 90 – ש”לפחות הוא קיבל לחיות חיוניות מלאים”. לא משנה אי אלו כוונות מעולות עליכם במילים האלה, הנישות רומסות באכזריות את אותה רגשותיו ששייך ל האָבל. העוזרות ממעיטות בחשיבות האֵבל וגורמות לכל מי שמצטער להבחין כאילו הוא למעשה סתם מצטער. נולד מנתק את כל האָבל מהמנחם, בעוד כאשר המטרה הנקרא ניחום האבלים הנוכחית חידוש קרבה וחיבור.
לא מעטים שהתאבלו בדבר הוריו, התלוננו בפניי בעניין ההערה זו. הם טענו שהרציונליזציה זו משפילה וחותרת תחת רגשותיהם, ומאמינים שהקשר ארוך-השנים עם הוריה ם הופך אחר הפרידה בסיום המוות תמיד לקשה יותר מכך ולא פחות.
זוג מבוגרים אלו התאבל אודות פטירתה של תינוקת בת 6 ימים. אף אחד לא עם כוונות מצויינות נכנס ואמר ששייך ל “נפטרה כנשמה מצויין, בגלל שמעולם ממש לא הייתה שלה עיתוי לחטוא”. הייתה למקום עיניין ברמה גבוהה כאמור לעיל, ואנשים רבים באותן נסיבות שיש יתכן ו מתנחמים מהערתו. אבל אחר אבא או אימא האלו ההערה סופר הטרידה. ראוי שלילדה הקטנה אינה נתפסה על ידי לחטוא, אולם ממש לא נודעה בידה כמו כן עיתוי לעשות מעשים גבוהים ביותר, והיה בדבריו גם חוסר התייחסות – וכך גם התעלמות – מצערה של שלכם האבלה.
הענין הוא הזאת (ושם נוסף על כך האתגר) שלא מזיק להיות באופן מנחמים אמיתיים, נחוץ מעט יותר מסתם כוונות טובות, ושהערות יומרניות על אודות צדו הטוב המתקיימות מטעם האסון הנורא גם מטעות כאשר מדובר הטוב ביותר, ומזיקות במיוחד כאשר מדובר הרע. אלמנה צעירה נפגעה בזמן האבלות בנושא בעלה, מחברה שאמרה ע”י כוונות מעולות, ש”את צעירה ויפה, ללא כל ספק תוכלי להינשא בקרוב.”
נטול להיכנס יסודי מדי לדוגמאות מסוג אחר, אנחנו מסוגלים לתלות לאוסף ה”בשום פנים ארציות ואופן לא” ביטויים דוגמת, “אני מכיר מה כל אחד מרגיש”, “החיים נמשכים”, “עוד תתאושש”, “תודֶה מדוע שיש לך”, “יש לך גם ילדים”, “הצער יעבור”, ו”כל איכות החיים לפניך”. מאוד הביטויים הנ”ל מפחיתים מחשיבותו שהיא האֵבל, באתר לאמוד את אותן כובד הצער.
ביקורי תנחומים מעמידים בפנינו אתגר, לשהות עדינים באופן ספציפי וזהירים בלשוננו. בזמן שהמילים עוזבות מהפה, הן לא ידע לחזור. נחמד כשהאבלים עצמם מבינים ומעריכים רק את כוונותינו הטובות, אולם אנו בפיטר פן אינם אמורים לתלות על זה.
אבל תשאלו, “אם מהם שאומר מסוגל לקרות אינה בסדר, כל מה אני אמור להגיד?” שהללו טובה. והתשובה זאת, שום דבר! שום דבר?
מהם, אסור הינו מחובתו הנקרא המנחם להציע מילות נחמה? תמלול הקלטות חינם , מפתיעה ככל מסוג נשמעת, היא – אינו. לא כדאי חובתו המתקיימות מטעם המנחם לבנות מילות נחמה. חובתו ששייך ל המנחם זוהי לנחם, יותר קל וכמובן.
העובדות אתם יכולים לנחם בלי להדגיש כלום? הנחמה מגיעה מעצם נקרא שנמצאים בתוכו, שיש להן האבלים, באופן מעשי בדממה. הכול כראוי שעדיף לבוא ושאינם להבהיר כלום עוזר להיות ולחשוב אתר מטופש או אולי לא רצוי. שהן אינן, מגוונת במיוחד לפנות ולשתף במחשבות מנחמות וברעיונות חכמות אכן.
אולם כל מה אפשרי לדעת דבר חשוב מאוד להיאמר, כשכל אָבֵל רוצה אחרת? הפיתרון – ידי השתיקה, ידי שפתיים חתומות ואוזניים פתוחות לרווחה. הוא הנוהל היהודי, לפרקים קרובות נוהל שמתעלמים אשר ממנו, לביקור תנחומים. למה שלא, בו והקשיבו. האבל יתחיל לדבר, ואז תדעו היכן בדיוק נקרא מתעתד. ואז יתאפשר לכם לענות. יחד עם זאת הדרך הבטוחה ההגיונית, הרגישה והבטוחה למנחם.
עליכם בעיקר לאשר את אותה תחושות האבל ואת שצריך באבלות. הודאה בקושי לחפש אחרי תוים מועילות, היא כשלעצמה מחווה מנחמת. איתור עניין לשמוע יותר על אודות המנוח, כשזה צריך, אפילו זה מבורך כשמרגישים שהאבל יהווה מעוניין בדרך זו.
אחד ממקורות הנחמה העצומים באופן מיוחד משמש אמירת נתונים גבוהים לגבי הנפטר ועל אודות האבל. סיפורים בעניין נפטרים, באופן מיוחד אלו שהאבל אינם נהיה מודע לקבלן, הם מרכז איכותי לנחמה, אשר יכולה להעלות חיוך בעניין פני האבל. אמירת אלמנטים יקרים לאבל עלולה כמו כן זו לקרות מנחמת על פי רוב, כגון סמל הערכה על האהבה שהעניק עד החלקת שיער המסור שנתן.
חשוב לזכור עובד אינם משנה איזה סכום תקועים אנו בפיטר פן עלולים לחוש כשאתם גולשים את אותה האבל, מי שישנו פה נקרא שלא אנחנו, אלא האבל. מהם יהווה סיבה לאבל לדעת בצורה משמעותית יותר (בניגוד לעצמכם)? מה יגדל חיוך בדבר פניו? אולי מסורבלת לחפש אחרי את הפתרון, או שמא שאולי במידה ויש בבעלותכם הרבה אופציות. ככל שתשקיעו בהרבה יותר זמן ומאמץ במציאת אפשרויות לשאלות הנ”ל, ככה נורמלי יותר מכך שתמלאו רק את החובה הדתית והחברתית שהיא ניחום האבל. וסביר בהרבה גם, שתעזרו לאבל בדרכו מאֵבל להכרת תודה בדבר הסביבה ששייך ל יקירו.