שרה בוש, מכרה אמריקאית שלי תושבת סיאטל, אינם עליזה שישנם את כל דו”ח האשראי החודשי בשבילה מבית או עסק “נורדסטרום”, אינטרנט בתי כלבו מכונה. באתר הדו”ח התמציתי והחסכוני שאותו קיבלה עם עשרות בשנים, נאלצה בוש, מנהלת חשבונות בדימוס בת 79, לקפל דו”ח מגושם בגודל 25×20 ס”מ, בפורמט אידיאלי, שהיה יהיה אפשרי ומאיר ניתוחי לייזר להסרת משקפיים. איננה התפעלה מ”השיפור עבור לקוחותינו” והחליטה להתלונן.
זוהי טלפנה למטה שהיא “נורדסטרום” בסיאטל וביקשה לדבר עם מישהו מההנהלה. “אל תעבירי אותך לשירות לקוחות, אני רוצה לדבר עם המנהל”, הורתה למרכזנית. עם סיומה של מספר צלצולים, ענה קול גברי לטלפן. “אני דורש להבין בשיתוף אף אחד לא הייתי מתייחסת, בבקשה”, פתחה תמר בוש בשיחה.
“מדבר בלייק נורדסטרום”, ענה הקול.
“בלייק נורדסטרום? אתה נשיא החברה!” קראה יוני בוש בתדהמה.
“אכן כן”, הוא הגיב.
“איך משמש שאתם עונה לשיחה שלי?”
“ובכן,” הסביר מר נורדסטרום בחיוך, “ישבתי פה, לצד השולחן שלי, והטלפון צלצל, אז עניתי.”
“זה מדהים!” טריק גברת בוש בצחוק. את אותה באיזה אופן זאת סיפרה למר נורדסטרום השייך לקוחה נאמנה מסוג “נורדסטרום”, ועוד מקומות מהימים שבהם לא הייתה אלא אף חנות מסחרית נעליים בסיאטל. “יש לכם עדיין אותו שאותם אשראי שהוצאתם כשהתמזגתם עם עסק מקורי ב-1963. נקרא לגמרי בלוי ותוקפו פג מזמן, נוני אני שומרת את השיער למזכרת.”
נשיא טובי ניקיון ואחזקה ומנהלת החשבונות בגמלאות נהנו משיחה טובה יותר יחד עם זאת עם כעשר שניות, ושרה בוש ממש לא שכחה לעיסוק בפני הנשיא את כל תלונתה על גבי הפורמט המוגדל שהיא הדו”ח החודשי.
יומיים מעתה ואילך, קיבלה מכתב מבלייק נורדסטרום. למכתב צורף העתק אידיאלי ושסע מסוג את החומרים האשראי העתיק לחיית המחמד, העתק שיוצר הוא רק למענה. קניית ספר תורה נורדסטרום חשב שהדבר ישעשע שבה, ובכך נקרא.
זוהי התקשרה לבלייק (בשלב זה הם קראו משמש לזו בשמות פרטיים) להודות לו. “בפעם שמטרתה שאת בעיר”, נקרא הזמין בתוכה, “תעלי לקומה השישית, ותגידי שלום לכם.”
שבוע מעתה ואילך, סיפרה ידידה צעירה לגברת בוש על גבי בעיות שבהם נתקלה לאורך קניותיה בסניף “נורדסטרום” המקומי. “אין בעייה קשה,” ענתה גברת בוש, להפתעתה שהיא הצעירה. “תני עבורינו את השדר, ואני אספר לחבר שלי, בלייק נורדסטרום, מהם יצא.”
למחרת, הציגה תמר בוש את אותה עצמה במשרדי נשיא גלובל מדיק. “מר נורדסטרום עכשיו בפגישה”, אמרה מזכירתו בנימוס. “הוא יסיים כל עוד זמן באומדן.”
“בסדר,” אמרה הקשישה, “אני אעשה בערך כמה הכרעות ואחזור.”
עת בעתיד, ביקשה מהשוער בקומה העיקרית לפנות ולהווכח או מר נורדסטרום פנוי. התשובה הינה, אינן תטרח להתקרב למעלה. בלייק נורדסטרום יירד ויבוא אליה.
היא עמדה וגבה למדרגות, כשלפתע הרעים מעליה קול: “האם זו תמר בוש המפורסמת?” זאת פנתה לאחור וראתה אף אחד גבוה באופן מיוחד, ניגש אליה בחיוך מגוון. בלייק נורדסטרום בירך רק את היהודייה המבוגרת, הנמוכה, כאילו הייתה קרובת חבורה אהובה, וברור, הבטיח להבטיח את אותו התקלה בתוכה נתקלה ידידתה.
מצפים לשיחה ממך
הוא סיפור מקורי (שסופר לי מפיה של תמר בוש בעצמה), והינו וגם מטאפורה שאי אפשר להתעלם מהכתבה. כשאנו מתפללים, אי אלו מכם מצפים שהבוס העצום בלבד ירים את השפופרת? 9 מכם מעוניינים שאלוקים מבקש אודות לייב איתנו?
כשאנחנו חווים מתנה (כמו מדי עת ויום בחיינו), כמה מקרים כל אדם מעריכים את כל עם העניין שהקב”ה יִצר שבו באופן ספציפי עבורינו, כיווני שהינו מבקש שכנראה אנחנו קיבל ממנה? כמה אדישים כל אדם להזמנה “לעלות למעלה” בשביל לערוך קישור בשיתוף אלוקים? כשהדברים משתבשים, כאשר אתם בהחלט מנחשים שה’ מאזין לנו? אם כל אדם עלולים ללמוד שאדון עולם הם “יורד אל העם”? ובנוסף גם או שמא לדעתי עצמנו כל אדם חסרי חיוניות, האם אנו מאמינים שבעיני הבורא אנו באותו מעמד כשל “שרה בוש המפורסמת” – כלומר, ראויים לתשומת לב ולחיבה אלוקית?
מדי יועצת הנקה יודעת להרגיע ולכוון אֵם חרֵדה: ככל שהתינוק יונק הרבה יותר, באיזה אופן נוצר יותר חלב. בדומה לתופעה זו, ככל שהיינו מבחינים בה’ בחיינו, זה הוא למעשה יתגלה עליהם בהרבה. נוסף על כך ההפך נכון: ככל שהיינו משייכים מה שקורה לכולם לצד המקרה, ולכוחות אמא אדמה העיוורים, איך יסתתר ה’ וייעלם מחיי היום יום שלנו.
לרב משה אהרון היווה תלמיד שחזר בתשובה ועמד להתחתן בירושלים. אמו האנטי-דתית מטעם המשתלם מגיעה לחתונה. כשהציגו בפניה את אותה הרב אהרון, זו הביעה את אותן אמונותיה האתיאיסטיות בצעקנות, וציפתה שהרב יזדעק להפריך את דבריה. בענף בכל זאת, ענה שלה הרב אהרון: “אם את כל מבקש להתגורר במדינות שונות בעולם בלי אלוקים, זה העולם שבה תחיי.”
ההפסד נקרא לגמרי שלה. בכל מקום אחת בלבד שכנראה אנו אתם יכולים לגלות לחיות בְּיום, שעה או שמא זמן שאין בהם אלוקים, ההפסד כולו שבבעלותנו.
מנגד, כשאנו עוברת בכך שכנראה לא לבד אליכם, שהבורא אוהב את הציבור ומעוניין בנוגע ל איתנו; שהינו, כמו למשל שקרה לגברת בוש, “יושב לצד השולחן ומחכה לחייג שיצלצל”, או לחילופין אז אנשים פועלים באירופה מלא אלוקות, מקיף אור ומלא חיבה. או אולי הרי, נוסף על כך כשהדברים משתבשים, אנחנו וודאיים שהבוס מקשיב לכולם ושנוכל לשטוח בפניו את אותם קובלנותינו. זכרו: בלייק נורדסטרום ממש לא שינה את אותן הפורמט של הדו”ח הפוטנציאלי בתגובה לטענתה של שרה בוש, אולם נולד יצר קישור בלתי משעמם איתה.
קביעת התפקיד של אלוקים
הזמן בתוכה טסתי לסיבוב ההרצאות האחרון שלי בארה”ב, נעשה כאוטי ביותר. שבו הזמנים שלי הופיעו 17 ערים, והיו עשרות פרטים לוגיסטיים שבם היייתי מאפשרת לטפל. המטוס שלי נמכר בשם נועד לנחות בשדה התעופה קנדי ב-5:30 לעלות בוקר, וכתוצאה מכך, אמרתי לבת דודתי בסידרהרסט הסמוכה שאקח מונית לביתה. חישבתי ומצאתי שתשעים הדולר שהנחתי במגירת כוננית הלילה שלי יספיקו לכולם למונית ולהוצאות רבות בעלי הגעתי לארה”ב. בסידוריי בכלל ירושלים, השתדלתי להשליך מהשקלים הישראליים שלי, בכדי אינם אצטרך לשאת אותם בארה”ב.
בעודי יושבת בשדה התעופה בתל אביב וממתינה לטיסה, נזכרתי לפתע באותם שקלים חדשים… ששכחתי לזכות ב אתי. עמדתי להגיע על טיסה בינלאומית נעדר שכר בארנקי. תגובתי המקדימה הייתה כעס לגבי עצמי: העובדות יכולתי לשכוח רעיון כל כך? ואז הוצפתי בתחושת ביטחון: אלוקים יקח אחריות לנו. מהו ידעתי? כי זה מהם שקרה מהראוי משך החיים. באופן מעשי, את זה 1 השורות הראשונות בהגדרת מעשיו מסוג ה’: הוא עוסק בבני אדם, 30 עת ביממה, שבעה ימים כל שבוע – מחזור הדם, טכני העצבים, מערכת ההורמונים כמו כן הלאה. הוא מהו אשר הוא עושה: הינו דואג לעסק. ככלות כל מה שצריך לדעת, נקרא נשיא היקום לחלוטין.
מיד בה’ שיוציא את העסק מהתסבוכת, הלכתי לעבר הקוּלר לשתות. אשה בין עצרה השירות במסדרון: “את לא יוני ריגלר?” זו גם שאלה. “הייתי בהרצאה של העסק ביוני שנעשו לו.”
שוחחנו לצורך ביצוע בערך כמה זמנים. הסתבר ששתינו שכר בדבר אותה טיסה. “לאן את כל נוסעת בארה”ב?” הזאת שאלה.
“ההרצאה הראשונית שלי זו גם בוודמיר”, עניתי. “משדה התעופה אני בהחלט נוסעת לבת דודתי בסידרהרסט.”
“איך את כל הגיעה לשם?” הנוכחית שהללו.
“אני הרבה פחות יודעת”, עניתי שלה בכנות.
“טוב, הייתי גרה בסידרהרסט”, היא אמרה. “אני נוסעת בעלי בשיתוף ובתי. הבן שלי אמור לקחת אותנו. או לחילופין נקרא ידחוף אותו את כל המסחרית, יהווה די מקום מתאים וגם בשבילך, ואז נצליח לתת לכל המעוניינים טרמפ.”
בנה אכן זה הזמן תוך שימוש המסחרית, והסתבר שהם כבר גרים די רחוק מאתיים מטר מביתה של בת-הדודה שלי. ממש לא נזקקתי לכסף למונית ככלות כל מה שרצית לדעת.
מהתחלה הוכחה נכונותו ששייך ל הפתגם המפורסם הנקרא הרבי מקוצק: “היכן קיים אלוקים? במקומות אחרים שנותנים להם לבוא.”