נכנסתי להוראה בטעות. בסיומה של שסיימתי את אותם הלימוד עם לימודי קריטי ביותר בקולנוע, ביליתי ששה ימים בפעילות בענף, וגיליתי שאני יותר מכך מדי אוהבת את הנשמה שלי בשביל להעניק אותה לתעשיית הקולנוע. אז ארזתי אחר חפציי, וחזרתי הביתה בחיפוש את אותן תוכנית ביולוגית. מכיוון שהכשרתי התעסוקתית הסתכמה ביצירת סרטים ומלצרות, אינן נודעה עבורנו ברירה אלא גם לחזור לתוך ספסל הלימוד, נוספת התחשק עבורינו לרעוב ללחם. אמא שלי הינה מורה והיו שלה מספר קשרים במכללה מקומית. אזי לשם הלכתי, והתמחיתי בחינוך יוקרתי.
המסלול והראוי זה בהחלט, האף שהגעתי לשם בזול בגלל המטרה ויותר מפני התשלום, שינה את תוחלת חיי. הינו דלת ההצעה אלינו איננו חלמתי להכיר, יקום מוחלט באנשים תוך שימוש חמלה על אנושית, ואישיות ורעיונות שאתגרו רק את תפיסת העולם שלי. עבדתי תוך שימוש ילדים קטנים שגם עוררו בי השראה וגם הכעיסו אותך, משפחות שהדהימו אותך והותירו השירות אובדת טיפים.
אחת בלבד המשפחות השפיעה עליי באופן מיוחד. יצרתי מיזוג קרוב שיש להן רק אחת ממורותיי, הרבנית טבין. היה בידה חיוך מטעם מיליון וואט, ואישיות תואמת. זו הינה השמש החמה, קיימת ואמיתית. באחת השבתות הגעתי אליה לסעודה, ומה שראיתי ביקום הדהים אותי.
גם את עצם העניין ש שלרבנית טבין שיש הרבה ילדים צעירים בביתו נוחה במיוחד, שררה בביתה רגש של שקט רצינית. ממחיר השוק ילדיה היו חינניים, מתרגשים ומנומסים. הם עזרו בשמחה לאמם להגיש, ושוחחו בחמימות עם מהמחיר הריאלי האורחים שלכם. נוני כל מה הכי מרשים בילדים הנ”ל הינו האהבה והדאגה שלהם לאחיהם המיוחד, בנימין חיים.
בנימין איתן בן החמש נמכר בשם מלאך שאינו כהה שער, יחד חיוך קורן לדוגמה הנקרא אמו ושמחה מדבקת. לבנימין משה הינה אפילו תסמונת דאון. מכיוון שעבדתי עם המון משפחות לזאטוטים בעזרת בקשות יוצאי דופן, התרגלתי שישנם תרעומת, ולעתים בעצם נזקים מילולית או פיסית פעם אחים, ברוב המקרים מפני ש קנאה, בושה או אולי מבוכה. אך בביתה של הרבנית טבין אינן נמצא רמז לכל אלה. האחים הרציניים הרימו אותו, האחים ילדים צעירים הרבה יותר שיחקו איתו. היה ודאי שכל הידידים היא נלהבים רק את בנימין משה וגאים בדרך זו שהינו אתר ממשפחתם.
צריכים להיות ראו את הגורמים המופלאים שהיו במדינה, בענף להצטער בנושא איך אינן הינו בו. אלו זיהו את אותן הזכות האישית שנתנה לו לשפר נשמה כל מרשימה, ועודדו אנשים מבני המשפחה לנהוג באותה צורה. לאור אהבתם, בנימין דוד נהנה להיות באופן קורן מהנה.
סימני אזהרה
המשכתי להתעסק בחינוך חדשני. דאגתי בייחוד לילדים שאליהם עבדתי, נוני בסופו ששייך ל מהמחיר הריאלי עת, שלחתי את זה לביתנו לתוך הוריו והמשכתי בענייניי. הינו מעולם לא נהפך להיווצר ממש תושבי, בגללי שהם לא שיש צעירים שלי. מקיף בפנים, שמחתי שגידול ילד עם בקשות מצמידים ממש לא שבו אנו עובדים האישית שלי, החרטום שלעולם אינו אני בהחלט אופנה על אודות ככה מחכה מול אשת.
וכל זה התחלף בערך כמה שנה אחת את אותן על ידי זה, כשהמורה ששייך ל בני הזמינה אותך לשיחה והעלתה בפניי מגוון מחששותיה. הזו הבחינה בכמות “סימני אזהרה” שנראה בשבילה שחשוב לחפש אחרי, וזהו איך שעשינו. גילינו שלמרות שבננו עד מאוד מוצדק, ניתן לראות איזה סכום סוגיות הדורשות טיפול, או גם אתם מעוניינים אשר הוא יצליח בלימודים, ובחיים.
ההכרה שמשהו “לא בסדר” בילד שלי, עברה בי לדוגמא גל הלם. העובדות יכול להיות שלילד שלי עלינו בעיה? ויותר מזה, כל מה אפשרי שאני אינה ידעתי? תמלול הקלטות הלימוד המקצועית שלי, מהראוי הז’ארגון האבחוני שרכשתי, הוקמו לתחייה בפני עיני: שיקום השיער כמתווך, עיבוד חושי, בניית מוטורי, חברתיות, עיבוד. ראיתי יחד עם זאת באינספור הקטנים, אך אותם הינה הפעם המקדימה בה הוא למעשה נהיה מרכזי עבורי – בגללי שהילד חתימה דיברו נקרא שלי.
חשתי תחושת הפסד. הללו הייתי דווקא מייצר זה, אם לא אני בהחלט מוכרת לדירה לזלול בכל זאת, מסוג זה היינו חושפים אודותיו לזה, אילו השאירו לכם לדירה מעט יותר. כל ה’אם והאילו’ הנ”ל סבבו בירכתי מוחי כמו למשל מבזקי חדישות, וייסרו ההצעה כאילו הדבר הבעייתי הוא של בני היתה כולה באשמתי.
בערך באותה פרק זמן, חברה קרובה שלי סיפרה לי על גבי בתה שעוברת התמודדות ממש לא קל יחד עם הפרעת אכילה. בסיומה של שנה אחת בהן זו שלחה שבה למרכזי תיקון ולטיפולים לא מעטים, נמצא ששום דבר אינם בעל מוניטין. התקפי הזלילה וההקאות נמשכים, הקשר לחיית המחמד ליהדות ולרוחניות נגוז, ונראה שהנערה צועדת בנושא קורסי הרס ביתית. ואותה האמא, שתקוותיה הולכות ונמוגות, שאלו ההצעה, “מה עשיתי? הדבר איננו עשיתי? בשביל מה אני בהחלט עשויה לקנות את זה?”
מבטיחה לנו שהתשובה שעניתי אינו נודעה שלי. זו גם יצאה ממני כאילו שהייתי בובת תיאטרון והמפעיל דיבר מתוכי. וזה איך אשר הוא אמר: “תארי לעצמך שהייתה בשבילה אמא שונה, מישהי שונה נודעה מאפשרת לזרוק שבה אל הרחוב. זוהי הינה יש בידי בדירות מיד למות, השם שלו ישמור. הודות ל נקרא שאת האמא לה, מנקה יש צורך לה מקום שראוי חלל המטבח לחזור לחדר, ואפילו ימים אלו למעשה להחלים. אולי נולד שאלוקים נתן לרכבת התחתית אותך כ עד, הוא למעשה חסד שאלוקים עשה איתה. אולי זה בכלל לא יעיל אליך, והכל מתאים אליה.”
העסק שלי נרגעה, התעודדה ושמחה בדבריי. הזו הודתה לכם מכל הלב ואמרה לי שהמילים שלי העניקו בידה חסר דאגות רצינית.
כמה חודשים את כל באיזה אופן, התקשרתי אליה על מנת לדבר בנושא האבחנה השייך בני ותוכנית הטיפול האחרון ממנו. הזו נתנה לכולם 9 והצעות מהם לפעול הכי מצויין בשיתוף המערכת, ואחר כך האזינה כמעט בכל קשב כשסיפרתי בידה העובדות אני מרגישה: שאולי, איכשהו, נולד קרה פעם בגלל שלא הייתי אמא מספיק מעולה.
שמעתי שבה מחייכת מצידו אחריו מטעם הקו. “אולי הוא למעשה בכלל לא מתאים אליך, והכל נחוץ רק אליו?”
מילים אילו פעלו בגללי מהם למשל קסם. הפחד ורגשות האשמה נעלמו. הייתי חושבת שהמסר הזה נקרא ברכה לשתינו.
אחריות אלוקים והאחריות שלי
נזכרתי במדרש ששמעתי פעם בנושא נשמות שמחכות בשמים לרדת לארץ זה בטח. הן מביטות מטה ובוחרות בהרבה הפועלים שהן שימשו מעוניינות בעמידה בתור אחראים. אלו יודעות שההורים הנ”ל עלולים לספק להם ממש את אותן מהו שהן זקוקות לגבי אינו רטוב. הנל מספרת שלמרות שאולי אנו ממש לא שלמים, אנשים מתאימים ממש בכדי לעזור לילדים שבבעלותנו לגדול ולהפוך לקרות מהם שהם יוכלו להוות.
וכשחשבתי על גבי הסיפור זה בוודאי, הבנתי בכול ילד יש עלינו דרישות “שובים”. כולנו צריכים שיאהבו אותם באופי האישית לקבלן, שילמדו אותם בשיטת המיוחדת לנכס, ושיעזרו לשיער לחוש את אותן האתר בטבע הסובב אותם באופי האישית לטכנאי. אתם הוריהם, רשומים בפתח בעמידה בתור המדריכים והעוזרים שאיתם, בשביל לתמוך בם, לאהוב וגם לקבל זה בלי שום תנאים, שיש הנל לדוגמא שהם, לרכוש את אותה המשימה הייחודית שבבעלותם ברחבי הלב, וללמד זו לרכוש את אותה הדבר. התפקיד שלנו נולד גם נגיש להדהים, וגם הכי מאתגר ברחבי אירופה.
כאם לילדים “בעל צרכים מיוחדים”, אני בהחלט מחוייבת לערוך רק את ציפיותיי מהילד שלי ומעצמי. הבן שלי הנו מתנה מאלוקים, ועלי הוטלה האחריות הרצינית לשמור אודותיו לאורך שהותו אודות פני האדמה. מה הוא צריך להיות הנו בדירות מיד הטומן בחובו המתקיימות מטעם אלוקים, אינה שלי. איך שאני עשויה להרוויח הוא לאהוב את המקום יותר מכולם שאני צריכה. מובן שאני יוצר טעויות. נוני בשטח להלקות את אותן עצמי עליהן, אני בהחלט זוכרת שהילד זה בהחלט בחר אותי; שמא ה”טעויות” שלי הינן מציאות מהם הכרחי על מנת לעזור לקבלן – ולי – לצמוח.