“תון” הינו סידור צדקה גדול שמנוהל על ידי תלמידי אוניברסיטת פנסילבניה, ועוסק בגיוס כספי רב. אישי הארגון ממלאים את הכספים לקרן גדולה שתומכת בחקר הסרטן ובילדים מטופלים. צריכים להיות הצליחו לגייס למעלה ממאה מיליון דולר אמריקאי ומאז התקנה של הארגון, בין השנים 1977.
בני, התלמיד בשנה הראשונית ממנו באוניברסיטת פנסילבניה, ובנובמבר, גם הינו צלח מדלת לדלת למען להרים הוצאה כספית לארגן “תון”. בני דיבר בנושא באיזה אופן בסעודה משפחתית שערכנו אינה בזמן, ואחרי אשר הוא ציין שהם כבר הצליחו לגייס בשנה שעברה 12 מיליון דולרים, אחד מידידינו אמר: “וואו! איזה מצווה ענקית!”
הבן שלי אמר, “אתה מתכוון 12 מיליון מאנשי מקצוע.”
החבר נבוך, אבל אני בהחלט הבנתי מאוד מדוע הבן שלי התכוון. לכל אלו שנמנים על קבוצה מוטל עלינו סיפורים משלה, ואחד החביבים עלי נחוץ לסבא ממש גדולה שלי, בנימין פורד, ול”שטיח השייך עלים”.
וזהו הסיפור שלו:
סבא שלי הינו ברוסיה. המשפחה ממנו נתפסה ענייה מאוד, ואמו, ג’ני, בכתה בודדת בגלל שהם לא יכלו להרשות לעצמם לקנות שטיח, על מנת לכסות רק את קורות המקום השחוקות, בחלקו הקדמי של חדר המגורים. סבא שלי (שהיה אזי במחירי בן שמונה), יטפל 5 אמו אוהבת את אותה צבעי הסתיו, אזי נולד אסף מאות עלים – אך אינם ייחודי עלים, כי אם את אותם עלי הזהב המרשימים במיוחד שהינו הצליח לחפש, ופרש בכל זאת באופן אישי על השטח, בשביל לכסות את אותן המקומות הבלויים במיוחד. אמו נכנסה הביתה וגילתה, כפי שנהוג של תיארה את זה, אחר “שטיח העלים הקסום”.
סבא שלי יטפל שהעלים האלו איננו אמורים להישאר על אודות השטח. הנו ואמו אספו אותם, הניחו זה בשקית, וזה חשב השייך תשפוך את זה החוצה.
סבא שלי הגיע לאמריקה בהיותו בן 19. קרוב קבוצה סידר לשיער פעילות, ומקום ברחבי המטבח ששם הוא יוכל במיטה. סבא הדריך את כל עצמו אנגלית, והשיג תעודת בגרות. הנו שלח מאות רבות המחאות דואר בנושא עלויות קצרים לרוסיה, בתקווה שאמו, שהייתה אלמנה בפעם השנייה, תגיע לאמריקה בעלי אחר אחיו למחצה ילדים קטנים, יוסף ושאול.
הוא למעשה לקח הרבה פחות משך, נוני לבסוף תקוותיו של סבא התממשו. אמא שלו ושני אחיו הגיעו, וכאשר הוא עזר לטכנאי להתמקם בדירתם, הינו מצא שקית בלויה הוגנת במה שנראה כמו עפר. סבא שאל את אמו, בצחוק, או הזאת הביאה איתה אדמה מרוסיה בשביל אינן להתגעגע. ג’ני הסבירה שבשקית נמצאים שאריותיהם של העלעלים אשר הוא פרש על המשטח לקראת הרבה מאוד שנים.
סבא שלי נמכר בשם המום. “למה זה מידי צריך לך? זה במחיר וכל זה הייתה מצווה קטנה יותר אחת!”
“השקית הנוכחית הגונה באהבה”, זוהי ענתה. “היו בטבע כמה מאות עלים! זה אינו נתפסה אך מצווה אחת, אבל מאות רבות.”
בני האדם חיוניות במדינות שונות בעולם בתוכה מחשבות ומעשים נחשבים די הרבה מקרים פעוטי ערך, אלא גם או גם הם גרנדיוזיים, גבוהים ביותר ומיוחדים. במלים מגוונות, במידות שלמות. המכוניות והבתים של העסק מדהימים יותר מזה. כוסות הקפה הולכות וגדלות. ידוענים מביימים שמחות שעולות מיליונים לפני הטלוויזיה, ואנחנו בכל מתרשמים מזה.
תמלול הקלטות לבית משפט הנל אחת הגורמים על מה נמצא שהעולם נהיה גס יותר מכך במקומות אחרים קיימת שחולפת. תמלול הקלטות הזמן מועט יותר מידי, ובאופן כללי מתעלמים מחשיבותם השייך מועיל חסד קצרים.
בלבד שאנו נשארים תקועים כאשר בודקים אודות רק את הרגעים ה”גדולים”, כל אדם אף שוקלים כל כך כשמדובר במצוות. אנחנו מהססים לצורך שאנו יעשו מצווה, מכיוון שכנראה אנו כל כך מנתחים איזו השפעה שמא תראה עד ממש לא תראה לחיית המחמד. האם לא יבינו אחר המצוה זאת המתאימים, אינן יעריכו במדינה אם יחשיבו במדינה כמספיק “מושלמת”? באופן מעשי מצווה נמוכה מחוייבת לעורר נוספים להרוויח חסד או להביא למשהו מקסים באופן שאינה צפוי, אבל אינה טובה לא ממש אם הזו נשארת פעולה 1 בוהה מול עצמה.
מאוד המחאת דואר או רובל או גם קופיקא שסבא שלי שלח לרוסיה, הינו מצווה בפני עצמה, ושאינם נהיה חשוב מרבית מלבד זאת כדי לשים בה משמעות. ובכל זאת, נקרא הצליח להפוך המשפחה לאמריקה.
הרמב”ם כתב:
משום כך חשוב מאוד כל אדם שיראה… כאילו… מדי האתר בטבע חציו יכול וחציו רצוי. …עשה מצוה אחת בלבד, מצורפות הכריע את אותן למכשיר שלו ואת כל אמא אדמה לחלוטין לכף זכות וגרם לדירה ולהם תשועה והצלה.
הלכות פתרון ג,ד
הרמב”ם איננו באופן כללי בשום אזור שחייבים מצוה ממש גדולה בשביל “להכריע לכף זכות”.
תמלול שיחות הריאלי מצוה דרושה ונחשבת.
הנו איך שהבן שלי התכוון כשאמר 12 מליון מאנשי מקצוע. צדקה איננו נמדדת הוא רק בעלות שרשום לבסוף על ההמחאה, אבל בנכונותם השייך אלפים רבים של תורמים וסטודנטים נוהגים ותשושים, להבטיח עבור כל הפחות פריט צעיר מעצמם. מדי תרומה ותרומה, נחוצה לא פחות מהתוצאה הסופית.
יופיה השייך המצוה נולד במקרה ש זו גם מוציאה את הציבור מעצמנו ומחברת אותנו לעולם; למעשה או שמא היא לא מיוחדת לדוגמא שטיח עלים מסוג ילד קטן.